בית המשפט דחה היום (שלישי) את עתירתם של בעלי העסקים כנגד עיריית ירושלים, שניסו למנוע מהעירייה לאכוף את החוק ולסגור את פעילותם בשבת קודש. כזכור לפני מספר שבועות הודיעה העירייה כי תחל באכיפה של סגירת עסקים ברחבי העיר בשבת, בהתאם למדיניות האכיפה החדשה שגובשה בעיר, דבר שגרם למספר בעלי מרכולים לנסות למנוע את המהלך.

לאחר שבית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתם הם פנו לבית המשפט העליון, ולפי בעלי המרכולים בחודש אוגוסט האחרון נשלחו אליהם הודעות מטעם עיריית ירושלים, לפיהם ישנה מדיניות אכיפה חדשה בדבר איסור פתיחתם של בתי עסק בשבת וימי מנוחה וכי עליהם להיערך בהתאם. לשיטת בעלי המרכולים, החלטת העירייה "משנה סטטוס קוו של שנים" וכן "מהווה כפייה דתית שפוגעת בחופש העיסוק של העותרים ובחופש מדת של מאות אלפי תושבים ומבקרים חילוניים בירושלים".

עו"ד אביעד הכהן ייצג את העירייה במהלך העתירה והביא את תשובתה שבה נאמר כי אין לקבל את הבקשה. לפי העירייה, בעלי המרכולים "הגדילו לעשות" ובמקום לבקש מבית המשפט שיורה לעירייה לאכוף את הדין "הם מבקשים מבית המשפט להורות לרשויות המוסמכות שלא לאכוף את החוק".

"העתירה, חותרת לכך כי בית המשפט יורה על ביטולה של מדיניות האכיפה, שהיא החלטה מאוגוסט 2015, ומדובר באכיפה הדרגתית. נושא אכיפת סגירת העסקים בימי מנוחה אינו חדש עמנו", כך לפי העירייה. "הוא צף ועלה מחדש בשנתיים האחרונות לדיון ציבורי ברמה הלאומית ולא פסח גם על העיר ירושלים. תהודה רבה בציבור הייתה לפסק הדין בעניין השבת בתל אביב, אשר קבע כי העירייה אינה רשאית להסתפק במתן קנסות לעסקים הפועלים שלא כדין בימי המנוחה וחייב את העירייה להפעיל את סמכותה להוציא צווים לסגירת העסקים האמורים", סיים עו"ד כהן.

עיריית ירושלים הוסיפה כי השיח הציבורי בעקבות פסק הדין לגבי עיריית תל אביב הביא לדיון ובחינה של הסטטוס קוו ולא פסח גם על עיר הבירה. בעקבות זאת נבחנה מחדש מדיניות האכיפה של העירייה ופורסמה חוות דעת בנוגע לסגירתם של בתי עסק בשבתות ובחגים בעיר. הנוהל בעיקרו מחלק את העיר לשלושה אזורי אכיפה לפי קריטריונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים וממפה את האזורים לפי שיקולי מטרדים, רגשות דת ואמונה וצרכים חברתיים וכלכליים.

שופט העליון דחה את הערעור של בעלי המרכולים, בנימוק האומר שמדיניות האכיפה של עיריית ירושלים העומדת במרכז העתירה היא הדרגתית.  וכך כתב: "בשלב הראשון מקבלים בתי העסק "הודעת אזהרה", לאחר מכן, במידה שלא ימלאו אחר הוראות החוק יוטל עליהם קנס מינהלי, ורק כצעד אחרון אפשר שיוצא נגדם צו סגירה. "בית המשפט", עומד על כך, כי בשלב הנוכחי לא ברור אילו אמצעים קונקרטיים יינקטו נגד המבקשים, וכי מכל מקום, ככל שיינקטו צעדים כאמור עומדים לרשותם מנגנוני ההשגה הקונקרטיים שנקבעו לכך בדין", סיים השופט את דבריו.